המדע של עולם המים

המדע של עולם המים - באנר

פחם פעיל

בפיסקה הבאה תוכל ללמוד על כמה מתכונותיו של הפחם הפעיל, להכיר את ההבדל בין ספיחת פחם פיזיקאלית לכימית, ולדעת ממה מושפעות יכולות הספיחה.  

הרחקת כלור נעשית באופן יעיל על ידי פחם פעיל כפונקציה של זמן, מגע ועכירות.
שילוב נכון של חלקיקים בגדלים שונים יאפשרו ספיחה של טווח מזהמים גדול. זהו תהליך חשוב במטהרי מים ובמסנן מים, וחלק חשוב מהתמי בר. הגדלת שטח פני הפחם (יצירת חריצים ותעלות מסועפות) נעשית על ידי חשיפתו לטמפרטורות גבוהות ולקיטור בתנאים אנאירוביים. הגדלת שטח פני הפחם מעניקה לו יכולת ספיחה גבוהה ומאפשרת ליונים השליליים של המזהמים להיספח לשטח הפנים, הטעון החיובי שלו. יכולות הספיחה (ADSORPTION) והקליטה (ABSORPTION) של הפחם מושפעות מגורמים רבים, אך בעיקרן הן תלויות: במקור חומר הגלם, בהרכב הפחם ובאופן התפלגות נפח הנקבוביות שבתוכו.

קיימים שני סוגי ספיחה:
ספיחה פיזיקלית - בתהליך זה החומרים הנספחים נמצאים על שטח פני הנקבוביות ונמשכים בכוחות אלקטרוסטאטיים חלשים - כוחות ואן דר ואלס. ספיחה זו מייצרת כמות מעטה של חום. דוגמה לספיחה פיזיקאלית ניתן למצוא בהרחקת חומרים אורגניים.
ספיחה כימית - בספיחה זו קיימת אינטראקציה כימית ממשית בין החומר הנספח לפחם הפעיל. בספיחה זו יש היווצרות רבה של חום. דוגמה לספיחה כימית היא הסרה של חומרים אנאורגניים ופורמאלדהידים. חומרים אורגניים אפולריים נספחים במהירות על גבי הפחם הפעיל. ככל שהחומר מסיס יותר, פוחתים סיכוייו להיספח ולכן משתנים כמו טמפרטורה, ריכוז ו-pH  שמשפיעים על מסיסותו, משפיעים בעקיפין על ספיחתו.

אפיון יכולות הספיחה
מאחר שנקבוביות בנפחים שונים סופחות מולקולות בגדלים שונים, מבצעים בדיקות העמסה באמצעות שלושה גורמים:
יוד -IODIN NUMBER ממצאי בדיקה זו נותנים אינדיקציה ליעילות ספיחה של מולקולות קטנות או לגודל שטח הפנים הכללי של הפחם.
מולסה -MOLASSES NUMBER מעיד על יכולת ספיחה של מולקולות גדולות.
טנין -TANIN NUMBER ערך זה מסייע בהערכת יכולת הפחם להסיר טעם וריח מהמים.
בתכנון נכון של סנן יש להביא בחשבון את טווח המזהמים ולהתאימם להתפלגות גודל הנקבוביות.

מאפייני פחם פעיל
DENSITY BULK: צפיפות המבוטאת במשקל ליחידת נפח
CONTENT ASH TOTAL: לקביעת כמות החומר המינראלי בפחם. דרגת קשיות - שחיקה - מידה יחסית המעידה על יכולת הפחם להתנגד לשחיקה.
VOLUME PORE TOTAL: נפח נקבוביות כללי המתייחס לכלל השטח הנקבובי בתוך חלקיקי הפחם ומבוטא במיליליטר לגרם. לרוב נפח נקבוביות גדול מעיד על אפשרות ליעילות גבוהה של ספיחה וחוסר התאמה בין גודל הנקבוביות לגודל המולקולות שצריכות להיספח תגרום לבזבוז של חלק מהנקבוביות.
RADIUS PORE: רדיוס הנקבוביות - הרדיוס הממוצע נמדד באנגסטרם ומשתנה בהתאם לסוג הפחם.

התפלגות נפח הנקבוביות
לכל סוג של פחם יש התפלגות משתנה: נקבוביות קטנות  MICROPORES
נקבוביות בינוניות MESOPORES ונקבוביות גדולות  MACROPORES
פחם שסופח סוגים שונים של מולקולות גזיות מאופיין ב- MICROPORES
פחם מומלץ לדכלורינציה הוא בעל התפלגות שלMESOPORES

 

טיהור באמצעות תאורה סגולה

וודאי שמעת על תאורה אולטרא סגולה, אבל מה בדיוק המשמעות שלה בהקשר של טיהור מים? על הקשר הצמוד בין אורך הגל ויעילות הקטילה של התאורה, מהן השיטות ליישום השימוש בתאורה האולטרא סגולה, מה יתרונות השיטה וכיצד ניתן לשלבה עם שיטות טיהור נוספות.

התאורה האולטרא סגולה היא קרינה אלקטרומגנטית והיא נדבך נוסף בטכנולוגיה שמרכיבה מסנן מים ומטהרי מים שמרכיבים את בר מים תמי בר. מפת הקרינה האלקטרומגנטית, הספקטרום, מתאפיינת באורך הגל של כל קבוצה בה גלי הרדיו באורך מטרים, גלי מיקרו- במ"מ, גלי אינפרא במיקרונים, האור הנראה והאולטרא סגול בננומטרים (מטר מחולק ל-1,000,000,000 חלקים) - nm ובקצה הקצר, גלי x וקרינת גמה.0
התחום הצר שבין 200 ל-300 ננומטר נקרא "התחום האביוטי" - קטלני ליצורים חיים.

כאשר מיקרואורגניזמים שונים הוקרנו במנורות המפיקות אורכי גל שונים בתחום האביוטי, נמצאה תלות ברורה בין אורך הגל ויעילות הקטילה. הדמיון בין עקומת הקטילה לבין בליעת הקרינה, באותו אורך גל, אישרה את ההשערה שהתאורה האולטרא סגולה פוגעת בחומצות הגרעין וכך אינה מאפשרת לתאים הנפגעים להתרבות. יעילות הקטילה והבליעה המרבית נמצאו באורך גל של כ-nm260. מנורות כספית בלחץ נמוך מפיקות 85% מהספק הקרינה שלהן באורך גל סמוך מאוד ל--nm260 - nm253.7  תכונה המאפשרת את ניצולה היעיל לטיהור נוזלים ומשטחים ממיקרואורגניזמים.

על מנת ליישם את השימוש בתאורה האולטרא סגולה ניתן "להאיר" משטחים על ידי מנורות,
ולהעביר מוצקים, נוזלים, גזים ואוויר בתחום הקרינה. "המעבר" יכול להתבצע בחדרים, מיכלים, תעלות פתוחות, תעלות סגורות וצינורות שקופים לתאורה אולטרא סגולה, כאשר יש מנורה במרכז או לחילופין כאשר המנורות בהיקף ואף בצורת כוורת המכילה מנורות וגורמים זהים, לסירוגין.

לפני הפעלת מערכת טיפול בתאורה אולטרא סגולה ושילובה בבר מים או פילטר מים (מסנן מים), יש לשקול ולשקלל מספר גורמים:

  1. רגישות האנרגיה (הנמדדת במיקרו-ואט שניות לסנטימטר מרובע) הנדרשת לקטילה, אינה שווה בכל המיקרואורגניזמים. לעתים אותו מיקרואורגניזם בשלבי התפתחות שונים דורש רמות אנרגיה שונות לקטילתו. ניתן להשתמש בניסיון של אחרים או לערוך ניסוי במקום.
  2. אין לתאורה האולטרא סגולה אפקט שאריתי- זיהום חוזר בצנרת, באביזרים ובמכלי אחסון הוא אפשרות סבירה, ולכן יוצב המתקן קרוב ככל האפשר לאתר השימוש.
  3. טמפרטורה של °c 40°-50 החיונית לתפוקה מירבית של המנורה, מושגת על ידי בידוד המנורה באמצעות שרוול קוורץ (השקוף לתאורה אולטרא סגולה). לעיתים נחוצים המתנה, חימום או קירור על מנת להגיע לתוצאות הרצויות.
  4. עכירות מומסים שונים ושרוולי הגנה שאינם נקיים מפריעים למעבר הקרינה. כדאי לבדוק עכירות ומקדם בליעה של הנוזל הנושא כדי לפצות על הפסדי קרינה צפויים. במידה ולא משתמשים במתקן ניקוי אוטומטי, יש לדאוג לניקוי תקופתי של שרוול הקוורץ. מוניטור למדידה רציפה של קרינה הוא מתקן יקר יחסית אך מועיל.
  5. הצתות תכופות מקצרות את חיי המנורה. מקובלת הפחתה של שש שעות לכל הצתה (אורך חיי מנורות בהתאם לסוגיהן נע בין 7,500 ל-10,000 שעות)
  6. לפעילות כמו בקרה בנושא המיקרואורגניזמים אופי אקספוננציאלי והמנייה היא בסדרי גודל- כמויות של 103, 104, 105 מיקרואורגניזמים למ"ל אינן יוצאות דופן בבדיקות זיהומים ובהתאמה, גם הקטילה אמורה להיות בסדרי גודל של קצב הכפלה מדי 20 דקות. דרוש זמן קצר מאד להשלים הורדה של 80% מהמיקרואורגניזמים. רק הורדה של 5-2 סדרי גודל, משמעותית לטיהור. הגדלת סדרי הגודל של הקטנת העומס הבקטריאלי אפשרית על ידי הגדלת כמות הנורות או המתקנים או מאידך על ידי הארכת זמן הטיפול.

יתרונה הגדול של השיטה הוא בהקטנת העומס הבקטריאלי ובכך שלא חל שום שינוי כימי במערכת ולא נוצרים תוצרי לוואי מסוכנים. בנוסף, שיטת הטיהור באמצעות ה- UVאינה גורמת לריח בלתי נעים או לטעם לוואי ולכן היא שימושית מאוד עבור פילטרים ומטהרי מים לשתיה.

מחירה הזול יחסית, נוחיות ההפעלה ומניעת הצורך בחומרים כימיים, אגירתם ומינונם גורמים להתפשטות שיטה זו באופן בלעדי, או בשילוב עם שיטות טיהור נוספות כמו בתמי בר.

מי שתייה- למרות שמי השתייה מסופקים בדרך כלל ברמה נאותה, אנו מקבלים מדי פעם הוראה להרתיחם.
ההוראה מתקבלת לרוב לאחר שהתגלה זיהום כלשהו. הנזק שנגרם בין האירוע לבין קבלת ההוראה אינו ניתן למניעה אלא על ידי טיפול מקדים, כגון מתקן אולטרא סגול ביתי או תעשייתי. גם מפעלי מים גדולים יותר, שאינם מעוניינים או מסוגלים להוסיף חומרי חיטוי למים, מאמצים את השיטה: משקאות- למניעת טעמי ותוצרי לוואי של כלורינציה, מי תהליך בתעשיית המזון- לשטיפת ירקות ופירות ולהוספת מים, תרופות- לשימוש חיצוני וקוסמטיקה- התקן מחייב מים באיכות גבוהה להכנת משחות וממרחים שונים, בתי חולים- דיאליזה, מעבדות שונות ואפילו טיפול שוטף בחולים פגועי מערכת חיסונית (איידס, זיקנה ועוד), מאגרי מים מטופלים- לאחר אוסמוזה הפוכה, למשל, למניעת זיהומי משנה, מחזור מים בחממות מנותקות מצע, בגידול דגים והידרופוניקה- המים הממוחזרים דורשים סילוק המיקרואורגניזמים למניעת הדבקה בגורמי מחלות שונים.

לקבלת הצעת מחיר
מלא פרטים ונתקשר אליך בהקדם